העשייה האומנותית שלי מתנהלת בסינכרוניות עם מציאות חיי

ביישום תוכנית ההתנתקות ב2005 כתושבת גוש קטיף לשעבר פונתי נעקרתי עם משפחתי מביתנו מבלי יכולת לשוב עוד. הבית פורק, נהרס עד היסוד ואיתו המשק החקלאי

מקור ההשראה ליצירותיי הם מבנים. אני ש"זכיתי" שביתי ייהרס ויבנה (כעבור 5 שנים נבנה ביתנו בישוב יד בנימין) עוסקת במבנה. ביצירתי אני מפרקת את חלקו המוחשי ובונה את חלקו הרגשי. הולכת מהפיזי אל המטאפיזי. מוציאה את המבנה מהקשרו האדריכלי, כפי שהוצאתי אני מביתי, ושותלת אותו במרחב התחושתי. כל מבנה והתחושה שהוא נותן לי, כל מבנה והמשמעות שאני רואה בו, הזכרונות והרגש שהוא מציף בי

פאבלו פיקאסו סיכם במילים אלו "האמן הוא בית קיבול של תחושות המגיעות מכל מקום, מן השמיים, מן הארץ, מפיסת נייר, מצל עובר". אצלי התחושה מגיעה ממבנה ואני מתרגמת אותה ביצירותיי לצורה, מרקם וצבע. האומנות שלי היא קונספטואלית פיגורטיבית- אמנות הבעתית המתבטא בכל מרכיבי היצירה ובפרט בצורניות וחומריות. בחירת החומרים מהם עשויה היצירה כמו הנושא הם אמירה. החימר החומר האדמתי מגיע אל היצירה שלי "כנדוניה" מעולמי הקודם כקרמיקאית מקבל טוויסט בעלילה, כאשר אני משתמשת בו באופן שונה מהמקובל- מציירת איתו והופכת אותו לחומר בסיס לציור. בשל היותו מתפורר עם ייבושו, חיפשתי חומרים מחזקים ומלכדים ומצאתי את חומרי הבניין. בטון, טיח,  אפוקסי, חול ועוד... בניסיונותיי בסטודיו נתגלתה לפניי משמעותה הרחבה של עשייתי האומנותית, המהות. האדמה שנשמטה מתחת לרגליי והבניין המחודש שנבנה. הפער בניהם הוא חיי ובתוך עולם שלם של רגשות במנעד שבין הרס לבניה
השפה הציורית שלי רחבה ומאפשרת דו קיום של ניגודים בהצגת הנושא. יצירותיי הם ספק ציור ספק פיסול. והדיסונאנס בין מרכיבי התמונה מתבטא ראשית בחומר - במצע היריעה הביטומנית. יריעה גמישה ואלסטית אשר מעליה אני מורחת את מסת החימר חומרי הבניין והצבע. הם מתייבשים עליה ומקבעים את תנועתה. המתח בין החומרים, בין הגמישות לקיבעון יוצר סדקים, בקעים וקילופים. עבורי זהו ביטוי סימבולי "לסדקים" של החיים, לבקעים החושפים רבדים מעמקי ליבי

בעבודותיי באתי לעורר עניין, להתבטא וליצור אומנות בעלת ערך ומשמעות. אני מציגה קול הרואה את האומנות הקונספטואלית לא רק במרחבים לאניני טעם במגדל השן במוזיאון. לטעמי, מקומה של האומנות האיכותית הזו היא אצלכם בבית, בסלון,  בחדר שינה, ב-הול, במשרד, בלובי, במרחב הפרטי והציבורי. עבורי הנגשת האומנות הקונספטואלית לציבור הרחב היא ערך, חזון 

לטעמי מותר לה שתהיה אמנות מסחרית בהישג יד מבלי שיפגע מעמדה ויקר כבודה. ומותר לה שתהיה אומנות אסטתית, יפה ומהנה לעין מבלי שתיפגע חוכמתה. ובהתאמה לחזון בחרתי לפתוח לכם צוהר לעולם האומנות החזותית מזווית מעניינת וייחודית ברשתות החברתיות במטרה לאפשר לכם הצצה אל מאחוריי הקלעים, הצצה אל תהליכי החשיבה ולאופן הפרקטיקה בביצוע תוך כדי עבודה. ריאלטי
! מוזמנים